החלטה בתיק ת"א 14325-07-10

הרקע לבקשה והתשתית העובדתית

1.         בפניי בקשה, ליתן צו מניעה זמני, במסגרת הגשת כתב תביעה מתוקן מיום 29/01/12, המופנה כלפי המשיבים: בית אריה הכלכלית לפיתוח בית אריה בע"מ (להלן: "בית אריה") וכלפי בנק לאומי לישראל בע"מ-סניף מרכזי תל-אביב (להלן: "הבנק"), והמופנה כלפי מי מעובדיהם ו/או מטעמם, והאוסר עליהם לחלט ו/או לחדש את ערבות הביצוע שניתנה בידי המשיבים ע"י המבקשת: מגנזי תשתיות בע"מ (להלן: "מגנזי"), ע"ס 1,285,963 ש"ח ואשר בתוקף עד ליום 31/07/10. ערבות אשר ניתנה בעניין עבודות מכרז 4/2009 שפרסמה בית אריה הכלכלית (להלן: "ערבות הביצוע").

2.         הרקע לבקשה פורט באריכות בהחלטתי בנוגע למתן צו מניעה זמני מיום 24/01/12, בה דחיתי את בקשת מגנזי מהטעם שלא היתה זיקה בין הסעדים שהתבקשו בתביעה העיקרית (הראשונה) לבין הסעד הזמני המבוקש (הבקשה לצו המניעה הזמני הראשון).

תמצית העובדות שביסוד הבקשה הראשונה

3.         מגנזי הינה חברה אשר עיקר פעילותה בעבודות עפר, תשתית ופיתוח.

            בית אריה, היא חברה כלכלית מיסודה של המועצה המקומית בית אריה-עופרים, המבצעת עבודות תשתית ופיתוח בישוב בית אריה-עופרים, המצוי בשטח איו"ש.

4.         בית אריה פרסמה מכרז פומבי 04/09 לביצוע "עבודות פיצוח, תשתיות חשמל ועבודות עפר-הקמת שכונה 120" (להלן: "המכרז"). מגנזי התמודדה במכרז וזכתה בו, בין הצדדים נכרת הסכם לביצוע העבודות נשוא המכרז (ראה נספח "ב" לכתב התביעה הראשון).

5.         בהתאם לסעיף 62.1 להסכם (ראה נספח א' לכתב התביעה הראשון), נדרשה מגנזי למסור לידי בית אריה, ערבות ביצוע, בתוקף ל-12 חודשים (9 חודשים למשך העבודות החוזי בתוספת 3 חודשים). ערבות זו מיום 22/06/2009 ע"ס 1,285,963 ש"ח של בנק לאומי לישראל, נמסרה לבית אריה על ידי מגנזי על פי תנאי ההסכם.

6.         במרוצת חודש יוני 2009 ולאור צו התחלת העבודה, החלה מגנזי בביצוע העבודות, כאשר ביום 02/12/09 ניתן צו להפסקת העבודות מאת המנהל האזרחי ליהודה ושומרון, על יסוד הצו להתליית הליכי בניה (הוראת השעה) (יהודה ושומרון) (1953), התש"ע-2009 (להלן: "צו ההקפאה"). על יסוד צו זה נאסרה הבניה בשטחי איו"ש לתקופה של 10 חודשים.

7.         בהמשך, ביום 13/01/10, פנתה בית אריה בדרישה לביצוע חלקים מסוימים מהעבודות בטענה, כי ניתן היתר בניה לגביהם ע"י הרשות המוסמכת (ראה נספח ז' לבקשה הראשונה לצו הזמני). מגנזי סירבה להיענות לדרישה זו בטענה כי ההיתר שניתן אינו עונה על הנדרש.

8.         הצדדים ניהלו ביניהם מגעים שונים בניסיון לפתור את המחלוקות אשר לא צלחו. הצדדים לא הגיעו להסכמה, לטענת מגנזי, בישיבה נוספת אשר נערכה בין הצדדים סוכם כי מגנזי תחדל מעבודתה במקום, עבודותיה לא יחודשו, ייכנס קבלן אחר בנעליה ובהתאם תגיש חשבון סופי לבית אריה. חשבון כזה הוגש ביום 23/05/10 (ראה העתק החשבון בנספח יא' לבקשה הראשונה לצו הזמני). לטענת בית אריה לא היה הסכם כזה. לעמדתה, מגנזי בחרה שלא לשוב לעבודתה ובשל כך פורסם מכרז חדש להמשך ביצוע העבודות וקבלן אחר נכנס לעבוד במקומה.

9.         בסמוך לאחר הוצאת צו הפסקת העבודה, נתגלעו בין הצדדים מחלוקות קשות בעניין סירובה של בית אריה לשלם למגנזי את התשלומים אשר היא חבה לה, לטענתה, בהיקף כולל, העולה על 7 מיליון ש"ח.

10.       עקב כך, הגישה מגנזי לבית המשפט המחוזי בירושלים ביום 13/07/10, את תביעתה בת"א 14325-07-10. בגדר התביעה, המוכתרת כתביעה "כספית - חוזית, נזיקית ועשיית עושר" תבעה מגנזי מבית אריה סכום של 7,261,612 ש"ח, נכון למועד הגשת התביעה.

11.       ביום 20/07/10 פנתה בית אריה לבנק וביקשה את חילוט ערבות הביצוע או לחילופין את הארכתה. בעקבות פנייה זו, הגישה מגנזי את הבקשה למתן צו מניעה זמני (הראשונה במספר), ביום 25/07/10.

12.       ביום 25/07/10, נתתי צו ארעי המופנה כלפי המשיבים ו/או כל מי מטעמם והמורה להם להימנע מלחלט ו/או לחדש את ערבות הביצוע. לאחר קיום דיון וחקירת המצהירים מטעם שני הצדדים, הודיעו הצדדים על כוונתם למצות הליכי גישור בתיק והופנו לגישור בהמלצת בית המשפט.

13.       ביום 19/07/11 הודיעו הצדדים לבית המשפט, כי לא עלה בידם להגיע להסכמה דיונית בתיק והם מבקשים להמשיך את ההליך המשפטי. בעקבות זאת הגישו את סיכומיהם בכתב.

14.       כאמור הבקשה לצו המניעה הזמני הראשונה מיום 25/07/10 נדחתה  על ידי על הסף,  בשל העובדה  שלא התקיימה  זיקה עניינית בין הסעד הזמני המבוקש, קרי מניעת חילוט ערבות הביצוע ו/או הארכתה עד להכרעה בתביעה העיקרית לבין הסעדים המבוקשים בתביעה העיקרית גופה.

הבקשה השנייה ועיקר טענות הצדדים